פסק-דין בתיק ע"ר 18054-02-11

1.       לפניי ערעור שהגישה המערערת על החלטתו של כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ מיום 20.1.11, לפיה נדחתה בקשתה של המערערת לביטול פסק דין שניתן כנגדה במעמד צד אחד (תא"ק 23463-03-10). 

2.       בהתאם להחלטתי מיום 13.2.11, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב מטעם הצדדים.

המשיב הוסיף והגיש הודעה מטעמו. כן הוגשו מטעם המערערת סיכומי תשובה במסגרתן התייחסה בין היתר לטענות שהעלה המשיב במסגרת ההודעה שהוגשה על ידו.

3.       כבר בראשית הדברים אפתח ואציין כי לצורך החלטתי זו לא נזקקתי לראיות הנוספות שצורפו על ידי המשיב במסגרת הודעתו והסתפקתי בטענות ובראיות שהובאו על ידי הצדדים  בפני הרשם הנכבד.

4.       עיקרי טענות המערערת כפי שהועלו בפני הרשם:

א.      במסגרת הטענות שהעלתה המערערת בפני הרשם  טענה המערערת,להסכמה שהיתה בין ב"כ הצדדים בדבר הארכת מועד להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן מטעמה.

ב.      כפי טענת המערערת,במהלך חקירתה על תצהירה, שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול שהוגשה בפני הרשם, לא נשאלה היא על ידי ב"כ המשיב  דבר בקשר עם מסכת העובדות שפורטו בתצהירה, ולפיכך יש לראות את דבריה ככנכונים.

ג.        עוד טענה המערערת כי באמתחתה סיכויי הגנה טובים כנגד התביעה. בין היתר טענה המערערת כי הבינה מב"כ כי הגיע להסכם פשרה עם המשיב. (טענות ההגנה פורטו בעמ' 11-13 להחלטת הרשם).

ד.      כן טענה המערערת כי יש להורות על ביטול פסק הדין גם מהטעם שלא נענתה פנייתה לב"כ המשיב לקבלת מסמכים שונים אשר פורטו על ידה בבקשתה. 

5.       החלטת הרשם נשוא הערעור:

א.     הרשם קבע בהחלטתו כי הואיל ובמקרה דנן, המערערת אינה מכחישה במסגרת 

      בקשתה כי כתב התביעה הומצא לידה כדין, הרי שאין מדובר בבקשה לביטול פסק דין במסגרת שיקולי צדק אלא בקשה שהינה במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט.

ב.       בעניין טענתה של המערערת לפיה בא כוחה קיבל מהמשיב ארכה להגשת הבר"ל עד ליום 06.05.2010, קבע הרשם כי טענה זו נסמכת על מכתב פקס  מיום 15.04.2010 שאינו עומד בדרישות ההמצאה הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ,שכן לא צורף אישור משלוח פקס  וכן לא בוצע אימות של המשלוח. (עמ' 10 לפרוטו'). כמו כן, קבע הרשם בעניין זה כי המערערת אינה מציינת כי נמסר לה ע"י שולח הפקס כי זה נשלח בפועל או הגיע אל ב"כ המשיב.

ג.        כן מוסיף הרשם ומציין את העובדה לפיה המערערת אינה טוענת בתצהירה כי ביקשה להגיש לבית המשפט בקשת רשות להתגונן עד ליום 6.5.10, וכי הגשת הבר"ל נמנעה ממנה עקב קיומו של פס"ד, אלא כפי שהיא מציינת, נודע לה רק בשלב מאוחר יותר על מתן פס"ד בעקבות קבלת טיוטת הסכם פשרה שצורף כנספח ג' לבקשתה. 

ה.  באשר להסכם הפשרה,  קבע הרשם כי בניגוד לנטען הסכם סופי ומחייב לא נחתם בין הצדדים. כאשר נדרשה המערערת לשאלה האם חתמה על הסכם פשרה או היוותה צד ג' להסכם. ענתה: " היה רק משא ומתן. לא חתמתי .כי הסכמנו אנחנו על דבר מסוים וקבלנו מסמך לחתימה עם משהו אחר שלא הוסכם על ידי." (עמ' 5 לפרוטו' שורות 1-2).  כן הוזכרה בעניין טענתה של המערערת בסעיף 6 לתצהירה לפיה: "הפגישה הסתיימה תוך שב"כ התובע, מבטיח לשלוח למחרת היום את טיוטת ההסכם לצורך חתימתו".

      הרשם מציין בהחלטתו כי המערערת לא פירטה בתצהירה המועדים אשר סוכם לכאורה בהם יש לשלם את התשלום הראשון ע"ס 28,000 ש"ח, על פי הסכם הפשרה או יתר התשלומים. כמו כן, טיוטת הסכם לא נשלחה כפי טענת המערערת למחרת היום. יתרה מזאת,קבע הרשם כי המערערת אף אישרה בחקירתה כי לא שילמה את התשלום הראשון על פי הסכם הפשרה בסך של 28,000 ש"ח, וכן לא את יתר התשלומים ע"ס 4,000 ש"ח לחודש. לפיכך קבע הרשם כי אין  באפשרותה  לטעון כיום להסכם מחייב בין הצדדים.

ו.   בהתאם לאמור, מסיק הרשם וקובע כי על פניו, ניכר כי אין מדובר בהסכם מחייב וסופי שכן: " הוסכם בין הצדדים עפ"י טענת המבקשת כי הדברים יועברו באמצעות חתימה המפרטת מכלול ההסכמות והתנאים של הסדר פריסת החוב וכי הרכיבים הנזכרים בתצהירה של המבקשת הינם רכיבים של הסדר שאינו כולל מסוימות על פירוט המספיק שיש בו כדי להוות הסכם מחייב". (עמ' 13 לפרוטו').

ז.  באשר לטענות ההגנה שהעלתה המערערת; סוקר הרשם בהחלטתו כלל הטענות,

תוך כך שהוא קובע כי אלה הועלו באופן כוללני, נעדר פירוט עובדתי מינימאלי אשר אין בהן כדי להראות הגנה ולו בדוחק כנגד התביעה (ראה עמ' 11-12 לפרוטו').